מיקומה של חברון הוא בדרום הרי יהודה, ברום של כ-1000 מ מעל פני הים. גובה זה מעניק לה את המעמד של העיר הגבוהה בארץ ישראל. אקלימה נוח, קריר בקיץ וקר ולעיתים מושלג בחורף. העיר טובלת בכרמי גפנים וזיתים ובנוף הררי אופייני. אך ייחודה של העיר אינו במיקומה ובנתוניה הגיאוגרפיים – אלא בתולדותיה.
חברון היא אחת הערים העתיקות בארץ ובעולם כולו. היא מיושבת ברציפות זה כ-5000 שנה, ומהווה במה להתרחשויות היסטוריות – מהחשובות בתולדות העם היהודי וארץ ישראל.
לחברון מקום ייחודי ומרכזי בתולדות עם ישראל: בה החל הקשר בין העם והארץ, קשר חי ונצחי שנמשך אלפי שנים, בה טמונים האבות והאמהות – שרשי העם היהודי. אבי האומה, אברהם אבינו, קנה בה את הנחלה הראשונה לפני כ-3800 שנה, שדה המכפלה. מעמד קניית המערה מתואר בתורה בהרחבה ובפירוט, המדגיש את חשיבותה לדורות (בראשית כג).
נחלה זו הפכה לחלקה אשר בה טמונים גדולי האומה, שהעניקו לנו את זהותנו ואמונתנו המיוחדת. האבות והאמהות – אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה – הקימו את ביתם בחברון, ובה הניחו את יסודותיו של העם היהודי; כולם נטמנו במערת המכפלה, אותה בחר אברהם לאחוזת הקבר המשפחתית.
האבות קשרו את חייהם עם חברון ועם מערת המכפלה, והורישו קשר זה לבניהם ולבני בניהם. בצוואתו של יעקב, פירט את תולדותיה ותיאור מקומה של מערת המכפלה, וציוה את בניו לקברו בנחלת אבותיו (בראשית מט – נ).
כך נקבע מעמדה של העיר חברון לדורות בתודעת עם ישראל כעיר האבות.
דוד מלך על יהודה בחברון בשבע השנים הראשונות למלכותו; כאן, בהשראת רוחם של אבות האומה, התבסס והתחזק, עד שזכה להכרת כל שבטי ישראל. מעמד ההמלכה המרשים, שנערך בחברון, מתואר במקרא; היה זה מפגן נדיר של אחדות כל שבטי ישראל: ויבואו כל שבטי ישראל אל דוד חברונה… וימשחו את דוד למלך על ישראל (שמואל ב ב-ה). לאחר מכן עלה דוד לירושלים וזיכה אותה במעמד עיר הבירה והמקדש; בחברון נשאר היסוד ההיסטורי העמוק, כעיר האבות והשורשים, היסוד והראשית.רוחה של חברון, האוצרת את מורשת האבות והבטחת הארץ, המשיכה להעניק לבני בניהם עוצמה ותחושה היסטורית ברגעי מבוכה וחולשה. מדרש חזל מספר כי בדור המדבר, מול חולשת המרגלים ופחדם מלעלות לארץ ישראל, עלה כלב בן יפונה, לתפילה במערת המכפלה בחברון; ובהשראת הרוח האחרת – רוח האמונה והגבורה – שהתמלא בה, נשא את ההכרזה הידועה, המבטאת מאז את האמונה בנצח ישראל ובארץ ישראל: עלה נעלה וירשנו אותה– כי יכול נוכל לה! (במדבר יג). בזכות אמונה ועוז רוח זו, קיבל כלב, נשיא שבט יהודה, את חברון, ולאחר מערכה קשה בימי יהושע, הצליח להוריש אותה מידי הענקים, וזכה בה לנחלתו (יהושע יד). כך הייתה חברון, עיר האבות העתיקה, לבירת יהודה (לפני כ – 3250 שנה).
חברון זכתה להיות עיר בירתו הראשונה של דוד המלך – לפני כ- 3000 שנה, לאחר שעלה אליה בצו ה: וישאל דוד בה לאמר: האעלה באחת ערי יהודה? ויאמר ה אליו: עלה! ויאמר דוד : אנה אעלה? ויאמר: חברונה! (שמואל ב ב).
בימי בית המקדש הראשון (מאות 10-5 לפנהס) הייתה חברון אחת הערים החשובות ביהודה; היא נזכרת בין הערים המבוצרות בימי רחבעם (דהב יא). 
על מעמדה המלכותי של חברון בסוף תקופת בית ראשון מעידים, בין השאר, חותמות הנושאים את הכתובת למלך חברון. חותמות אלו, הנושאים שמות ארבע ערים – חברון, שוכה, זיף וממשית, הוטבעו על ידיות קנקנים גדולים שהכילו אוצרות תבואה, יין ושמן. רבים מהם נתגלו בחפירות תל חברון ובאתרי חפירות שונים ביהודה.
עם חורבן בית המקדש הראשון (586 לפסהנ) נפלה חברון, והאזור נכבש עי האדומים.
שרידי העיר חברון הקדומה נחשפו בחפירות ארכיאולוגיות בתל חברון (תל רומידה). בתל זה נערכו, עד כה, שלש עונות של חפירות ארכיאולוגיות: האחת עי האמריקאי פ האמונד בשנים 1964-5, השניה עי א עופר ב – 1985-6, ושלישית, עי עימנואל אייזנברג בשנת 2000. בחפירות התגלו שרידי חומות גדולות ומרשימות שהקיפו את העיר בתקופות הברונזה הקדומה והתיכונה (לפני כ- 4500 – 3500 שנה). חומות אלו נתגלו לראשונה עי האמונד, שעקב גודלן כינה אותן חומות קיקלופיות (=חומות ענקים). ממצא זה עשוי להוסיף היבט מעניין לפסוקים הרבים המתארים את חברון במקרא: ושם ראינו את הנפילים בני ענק(במדבר יג,לג).
בחפירות נחשפו גם ממצאים רבים נוספים, המעידים על חשיבותה ועצמתה של העיר. בין השאר 
התגלו: מטמון תכשיטים גדול מהתקופה הכנענית, כתובת כנענית על לוח טין בכתב היתדות עליו רשימות של בהמות שונות שהוקרבו כקורבנות או הובאו למלך העיר, המדרגות שהובילו למצודת שער העיר בתק הברונזה התיכונה; בית ארבעה מרחבים, וממגורות תבואה מתקופת המלוכה (התק הישראלית הקדומה) – לפני כ-2900 שנה. כן נתגלו גתות יין גדולות מתק המשנה והתלמוד (התק הביזנטית).
חלק גדול משרידי העיר הקדומה השתמרו, וניתן לראותם בביקור בתל חברון.
בשנים האחרונות נחפרו איזורים נוספים בתל וגם בהם נתגלו ממצאים מרשימים כמו מקוואות מימי בית שני ועוד. פרטים על כך יימצאו בפרסומים המעודכנים על תגליות תל חברון.