Torah lessons Donation

Hevron

The City of Our Forefathers
Jewish Settlement in Hevron

יהודים התגוררו בחברון מתקופת המקרא ועד למאה ה-5.

בימי הביניים הייתה ההתיישבות דלה וקטועה למדי.

החל מסוף המאה ה-16 החלו יהודים ממגורשי ספרד להתיישב בעיר, הם הקימו שכונה חדשה ובמרכזה בית כנסת שנקרא "בית כנסת אברהם אבינו".
השכונה היהודית אף כונתה 'הגטו היהודי' וזאת עקב השטח הקטן עליו הוקמה השכונה וצורת הבנייה בשכבות.

 

רכישת קרקעות תל-רומיידה

השלב הראשון ברכישת האיזור מתחיל בשנת 1807 ומהווה פרק חשוב בתולדות הקהילה היהודית בחברון. ראש הקהילה, הרב חיים ישועה בג'איו – "חיים המצרי", כפי שנודע בכינויו על ידי הערבים – קנה מאת בני משפחת כַשכול החברונית, משפחה ערבית נודעת, חלקת קרקע של 5 דונם. בשטח זה נמצא כיום שוק הירקות הסיטונאי של חברון.
השלב השני היה בחודש מאי 1811, כאשר הרב בג'איו חכר שטח של 800 דונם מאת משפחת א-תמימי החברונית, שטח שכלל את תל-רומיידה (חברון המקראית) ואת קבר ישי אבי דוד. שטח זה נרכש מהונו הפרטי והועבר על ידו לידי הקהילה כתרומה. שתי תעודות הקניה הן מטעם הוואקף המוסלמי וחתומים עליהן בני משפחת א-תמימי הערבית. לפי המסורת המוסלמית קיבלו בני המשפחה את כל אדמות הר חברון מידי הנביא מוחמד.
תל רומיידה הינו למעשה התל שבו שכנה חברון המקראית ושם מצויים שרידי מצודת העיר, כאשר חברון במיקומה הנוכחי יושבת בשדה שבין ארבעת רובעי העיר המקראית.


היישוב במאה ה-20

בשנת 1929 טבחו תושבי חברון הערבים ביהודי חברון (מאורעות תרפ"ט), ללא כל התערבות מצד השלטון הבריטי. על אף היחסים הטובים בתוך העיר, אשר גרמו ליהודים להישאר בה בערב הטבח, התנפלו עליהם הפורעים בערב שבת י"ח באב, ורצחו באכזריות 67 מתושבי העיר, מאורחיה ומתלמידי ישיבת חברון ("סלבודקא").
בעקבות הטבח, דרשו השלטונות הבריטיים מיהודי העיר להתפנות. היישוב היהודי התחדש בשנת 1931 אך במהלך המרד הערבי הגדול (בשנת 1936) הורחקו היהודים מהמקום באופן סופי. בזאת תמה תקופה של 450 שנים שבה התקיים יישוב יהודי רצוף בחברון.
ב־1949 השתלטה ירדן על חברון ועל שאר הגדה המערבית; בתקופת שלטונה נהרס הרובע היהודי ובו בית הכנסת "אברהם אבינו" ועל חלק משטחו הוקם שוק סיטונאי.
היישוב היהודי בעיר חודש שוב כחודש לאחר תום מלחמת ששת הימים. בפאתי העיר הוקם היישוב העירוני קריית ארבע שנקרא כשמה הקדום של העיר.

פירוט שיבת היהודים אל העיר קיימת תחת הכותר "אתרים".